זה כאב הראש הנפוץ ביותר: יותר מ-26% מהאוכלוסייה סובלים ממנו, ולאורך החיים השיעור עולה ליותר מ-40%. השם הרשמי הוא כאב ראש מסוג מתח (Tension-Type Headache, או TTH). הוא נפוץ כל כך שרוב האנשים לא הולכים איתו לרופא. הם לוקחים אקמול וממשיכים את היום.
איך הוא מרגיש
רוב המטופלים מתארים לחץ, ולא דקירה או פעימות. הם אומרים "כמו חגורה שמהודקת סביב הראש", "קסדה צמודה מדי" או "לחץ בשתי הרקות". כאב ראש צווארי הוא בדרך כלל חד-צדדי, ואילו כאן הכאב כמעט תמיד בשני הצדדים, מפושט, ובעוצמה קלה עד בינונית.
שני סימנים עוזרים להבדיל אותו ממיגרנה. הראשון: פעילות גופנית רגילה, כמו עלייה במדרגות או הליכה מהירה, לא מחמירה אותו. מיגרנה כן מחמירה. השני: הוא לא מגיע עם בחילה משמעותית, ולא עם רגישות חזקה לאור ולרעש באותו זמן.
לפי התדירות מחלקים אותו לשני סוגים. אפיזודי מופיע מדי פעם, כמה ימים בחודש. כרוני (CTTH) מופיע ב-15 ימים או יותר בחודש, במשך חצי שנה לפחות. ההבדל בין השניים הוא גם במנגנון שגורם לכאב, ולא רק במספר הימים.
השלב הראשון: עומס על השרירים
בשלב האפיזודי מקור הכאב הוא בעיקר פריפרי, כלומר בשרירים עצמם. הסימן הבולט בבדיקה הוא רגישות במישוש של השרירים סביב הגולגולת, הלסת והצוואר העליון. עומס ממושך, ישיבה ארוכה מול מסך, ראש רכון קדימה או מתח נפשי מפעילים קולטני כאב ברקמות הרכות, והמוח מקבל אותות כאב קבועים מהאזור.
בשלב הזה שחרור השרירים, שינוי הרגלים ותרגול עובדים טוב.
השלב השני: שינוי במערכת העצבים
כשהכאב נמשך חודשים, האותות הקבועים מהשרירים משנים את מערכת העצבים עצמה. תאי העצב בגזע המוח ובמרכזי הכאב במוח נעשים רגישים מדי, והמנגנון הטבעי של המוח לדיכוי כאב נחלש. התהליך הזה נקרא סנסיטיזציה מרכזית (Central Sensitization).
אני מסביר את זה למטופלים בעזרת אזעקה בבית. בהתחלה היא מצפצפת כשמישהו פורץ, וזה התפקיד שלה. אם היא נשארת דרוכה הרבה זמן, הרגישות שלה עולה, ובסוף היא מצפצפת גם כשחתול עובר ליד החלון. בשלב הזה צריך לטפל ברגישות של האזעקה עצמה.
איך מודדים את השינוי
כדי לבדוק אם המערכת המרכזית השתנתה, מודדים סף כאב ללחץ (PPT). מכשיר קטן לוחץ בעוצמה מדודה, והמטופל אומר מתי הלחץ מתחיל לכאוב. אצל אנשים עם כאב ראש מתחי הסף באזור הראש והצוואר נמוך משמעותית, כך שגם לחץ חלש כבר כואב.
אצל מטופלים עם כאב ראש מתחי כרוני הסף יורד גם באזורים רחוקים מהראש: בשרירי השוק, בגב התחתון ואפילו בין האצבעות. שריר תפוס בצוואר לא מסביר רגישות בשוק, ולכן הממצא הזה מראה שהשינוי קרה במערכת העצבים המרכזית ולא באזור אחד.
מה זה אומר לגבי הטיפול
אם מערכת העצבים המרכזית השתנתה, טיפול שמתמקד רק בשחרור שרירים יקל לזמן קצר, והכאב יחזור. צריך לטפל בשני הכיוונים במקביל: להוריד את העומס בשרירים ובמפרקים (תרגול, שינוי הרגלי ישיבה, טיפול ידני, נקודות הדק) ולהוריד את הרגישות של המערכת המרכזית.
לגבי הכיוון השני, במטא-אנליזות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), הרפיה, ביופידבק וניהול לחץ הורידו את התדירות והעוצמה של כאבי הראש ב-37% עד 50%. טיפול תרופתי מונע מוריד אותם בממוצע בכ-33%, ויש לו תופעות לוואי. גם שינה סדירה ואיכותית משפיעה מאוד על כאב ראש כרוני.
אין פירוש הדבר שהכאב "בראש שלכם" במובן של דמיון. הכאב אמיתי, והשינוי במערכת העצבים הוא שינוי פיזיולוגי שאפשר למדוד. הוא פשוט דורש טיפול שמתייחס גם למערכת העצבים ולא רק לשריר.
איך מבדילים בין סוגי כאב הראש
עד עכשיו כתבתי בסדרה על כמה סוגים של כאב ראש, וקל לבלבל ביניהם. הטבלה מסכמת את ההבדלים העיקריים. העמודות "פיזור ומיקום" ו"טריגר" הן בדרך כלל אלה שעוזרות להבדיל ביניהם.
הסוגים האלה לא נפרדים לגמרי. מטופלים רבים סובלים משילוב, למשל כאב ראש מתחי על רקע בעיה בצוואר, או מיגרנה שמגיעה עם כאב צוואר. לכן האבחנה נעשית בבדיקה ולא לפי טבלה.
בפוסט הבא, האחרון בסדרה, אכתוב על מנח הראש, על בדיקה שמאתרת את מקור הבעיה בצוואר, ועל הטיפולים שהמחקר מראה שמורידים את תדירות הכאבים.
