מטופלים מגיעים אליי ואומרים "יש לי מיגרנות כבר עשר שנים". ואז אני שואל שאלה אחת: איפה זה מתחיל? והתשובה, פעמים רבות, היא "בעצם... מאחורה, בבסיס הגולגולת. ומשם זה עולה לי למצח". זו כבר לא בהכרח מיגרנה. זה מה שנקרא כאב ראש ממקור צווארי.
מה זה כאב ראש צווארי
כאב ראש ממקור צווארי (Cervicogenic Headache, בקיצור CEH) הוא כאב ראש שהמקור שלו אינו במוח ואינו בכלי הדם של הראש, אלא במבנים של הצוואר העליון — המפרקים, השרירים והעצבים של שלוש החוליות הראשונות. הראש הוא רק המקום שבו הוא מורגש.
שכיחותו באוכלוסייה הכללית מוערכת בכ-4%, אבל בקרב מטופלים שמגיעים למרפאות כאב עם כאבי ראש כרוניים שלא הגיבו לטיפול — הוא מהווה בין 15% ל-20%. במילים אחרות: הוא לא הכי נפוץ, אבל הוא מאוד נפוץ בקרב מי שכבר ניסה הכל ולא הצליח.
איך כאב מהצוואר מגיע למצח?
זו השאלה שכל מטופל שואל, והתשובה היא אחת מהתופעות המעניינות בגוף. העצב שמעצבב את רוב הפנים והראש נקרא העצב המשולש (Trigeminal), והוא מתפצל לשלושה ענפים: אחד למצח ולאזור העין, אחד ללחיים ולסת עליונה, ואחד ללסת התחתונה.
והנה החלק המפתיע: הסיבים התחושתיים של העצב הזה יורדים אל גזע המוח, ומגיעים בדיוק לאותו אזור שאליו מגיעים גם הסיבים מהחוליות הצוואריות העליונות. שניהם מתחברים לאותם תאי עצב. אפשר לחשוב על זה כמו שני קווי טלפון שמתחברים לאותה מרכזייה ישנה.
התוצאה: כשמגיע אות כאב מהצוואר, המוח מקבל אותו דרך אותו "ערוץ" שדרכו הוא רגיל לקבל אותות מהמצח ומהעין. הוא לא מצליח להפריד בין המקורות, ולכן הוא מפרש את הכאב כאילו הוא מגיע מהמצח, מהרקה או מאחורי העין. הכאב אמיתי לגמרי — הוא פשוט מורגש בכתובת הלא נכונה.
דרך אגב, החיבור הזה עובד בשני הכיוונים, וזה מסביר תופעה מוכרת אחרת: עד 80% מהסובלים ממיגרנה מדווחים גם על כאב או נוקשות בצוואר במהלך ההתקף — לא בגלל בעיה בצוואר, אלא כי ההתקף מפעיל את אותה מרכזייה מהכיוון ההפוך.
מאיפה זה מגיע בפועל
המקור השכיח ביותר הוא המפרק הקטן שבין החוליות C2 ל-C3, שמעורב לפי ההערכות בכ-70% מהמקרים הברורים. אחריו, בכ-25% מהמקרים, המפרק שבין C1 ל-C2 — המפרק שאחראי לבדו על כמחצית מתנועת הסיבוב של הצוואר.
מה גורם לגירוי במפרקים האלה? שחיקה של הסחוס עם השנים, דלקת מקומית, פריצת דיסק בחוליות הצוואר העליונות, או טראומה — במיוחד מכת צליפת שוט (Whiplash) מתאונת דרכים. לעיתים קרובות אין אירוע אחד ברור, אלא הצטברות של שנים של עומס ומנח ראש קדימה.
הסימנים שמזהים אותו
יש כמה מאפיינים שחוזרים על עצמם, ואם כמה מהם מתאימים לכם — שווה לבדוק את הצוואר:
חד-צדדי וקבוע בצד שלו. הכאב מופיע בצד אחד ונשאר שם. הוא לא מתחלף בין ימין לשמאל מהתקף להתקף. זה אחד ההבדלים המשמעותיים ממיגרנה, שיכולה להחליף צדדים.
מאחור קדימה. הכאב מתחיל בבסיס הגולגולת או בעורף, ומתקדם קדימה — לרקה, למצח או לאזור מעל העין. הכיוון הזה אופייני מאוד.
מוחמר מתנוחה ומתנועה. ישיבה ממושכת בתנוחה לא נוחה, שינה על כרית לא מתאימה, או תנועת צוואר מסוימת — מעוררים או מחמירים אותו. מיגרנה, לעומת זאת, מוחמרת מפעילות גופנית כללית ולא מתנוחת צוואר ספציפית.
לחיצה על הצוואר משחזרת את הכאב. לחץ ידני על אזור העורף או הצוואר העליון בצד הכואב מעורר את אותו כאב ראש מוכר. זה סימן חזק במיוחד.
טווח תנועה מוגבל. הצוואר פשוט לא מסתובב עד הסוף, או שיש פער ברור בין הצדדים. זהו הסימן הקליני שכל הגישות מסכימות עליו כהכרחי לאבחנה.
אופי הכאב עמום ומציק — לא פועם ולא דוקר. ולעיתים קרובות מלווה בכאב מפושט בכתף או בזרוע באותו צד.
למה זה משנה
ההבחנה הזו היא לא סמנטיקה. מיגרנה מטופלת בתרופות ייעודיות ובזיהוי טריגרים. כאב ראש צווארי מטופל בצוואר — טיפול ידני למפרקים, שחרור שרירים ותרגול ממוקד. מטופל שמקבל טיפול למיגרנה כשהמקור הוא בצוואר ימשיך לסבול, לא כי הטיפול גרוע אלא כי הוא מכוון למקום הלא נכון.
זהו הפוסט הראשון בסדרה על כאבי ראש. בפוסטים הבאים נעמיק במפת נקודות ההדק — איזה שריר שולח כאב לאיזה אזור בראש, בכאב הראש המתחי ו"תחושת הקסדה", ובמה שהמחקר מראה שבאמת עובד. יש לכם שאלות? מוזמנים ליצור קשר!
